"השירה הישראלית כיום כמוה כערימת דוּקים לאחר שפוזרה אקראית בידי המשחקים", קובע חוקר ומבקר הספרות פרופ' דן מירון במבוא לספר הכולל שבע מסות נרחבות, העוסקות ביצירתם של של משוררים ומשוררות ישראליים בוגרים, בני הדור השני או השלישי של השירה הישראלית.

בספר מאמרים על יצחק לאור, תמיר גרינברג, לאה איילון, ארז ביטון, יונדב קפלוּן, דורי מנור וסבינה מסג - משוררות ומשוררים אשר לדברי מירון "הוכיחו יכולת התמדה והתפתחות לאורך זמן - עשרים או שלושים שנה לערך - והעמידו קורפוס שירי מורכב או רב-רובדי".